שגרה, לא שגרע

זהו זה. החופש הגדול נגמר. אפשר להגיד שעוד רגע אנחנו מזדכים על הילדים שלנו, רק כדי לקחת נשימת הקלה עמוקה ולחזור לשגרה, או בשמה המוכר יותר – שיגרע. כי בעצם, אין שום דבר טוב בשגרה, נכון?
אז תיכף תצללו לשיגרע. זה רק עניין של זמן עד שתמצאו עצמכם מתפללים לחזור אחורה למה שהיה נדמה עד לפני ימים ספורים לסיוט שאינו נגמר לכל הורה – ימי החופש הגדול.
אם זה המצב, הפוסט הזה בדיוק בשבילכם: הנה חמש דרכים פשוטות להפוך את שיגרת היומיום שלכם לטובה מתמיד, או אם תרצו – להפוך את השיגרע לשיגרה:

Breath In, Breath Out
אני לא נאיבית, ביומיום המהיר שלנו שנע בין ילדים, לעבודה לסידורים…לא פלא שכמעט ואין לנו זמן לעצמנו. אבל בבקשה מכם, אל תגידו "אין לי זמן לנשום". אפילו לא כצורת ביטוי.
כי ההחלטה הראשונה שתצטרכו לקבל היא לנשום. לא הרבה, מספיקות 10 דקות ביום. לא משנה איפה, לא משנה מתי. 10 דקות לעצום עיניים, לרוקן את הראש ממחשבות, למלא מצברים ולהוציא את כל הלחץ מהמערכת ופשוט להתמקד בנשימה.

שחה ותן לשחות
בימים שבהם כולם מדלגים משיעור TRX, לזומבה ולפילאטיס, בימים שבהם האאוטפיט יותר חשוב מהספורט – אני גאה להיות קצת אולד פאשנד: אני הכי אוהבת לשחות. משהו בשקט, בניתוק, בעובדה שהראש בתוך המים ולא רואה אף אחד במשך חצי שעה-שעה …
אין עוד ענף ספורט כזה שמשאיר אותך לבד עם עצמך, אנונימית לחלוטין ופשוט עושה את שלך, וזה מהמם

כל אחת והשקיעה שלה
מה לעשות, רובנו לא יכולים להגיע לים באמצע השבוע כדי לראות שקיעה. אבל זה בסדר, כי עם קצת התמסרות אפשר לקבל את אותו האפקט מבלי לראות את השמש בכלל. תחשבו על זה, הרי כל הקסם בשקיעה הוא להתמסר לרגע אחד קטן, יפהפה ומרתק, עם מקסימום שלווה ומינימום חדות. ורגעים כאלו, נמצאים בכל מקום, בוודאות. חפשו לכם איזה עוגן ביומיום. משהו ויזואלי או תנועה מונוטונית שפשוט עושה לכם טוב. למשל… להתבונן בכלב שלכם משחק עם הכלבים האחרים בגינה, או לשבת על ספסל בשדרה מרכזית עם כוס קפה ופשוט לצפות בעוברים ושבים. איך שלא יהיה, הקפידו להתרכז אך ורק בזה. בלי הסחות דעת, בלי (!) להתעסק בפלאפון, בלי לדבר עם אף אחד. פשוט תהיו נוכחים ברגע הזה ותעריכו אותו.

הדמיון עולה על כל מציאות, וזה אדיר
מסיבה כלשהי אנחנו מרגישים צורך לנצל כל דקה במהלך היום. גם "זמן מת" של המתנה לפגישה או נסיעה באוטובוס מנוצל לשיחות טלפון, קריאת מיילים והודעות וואטסאפ. אז תנו לי להציע אלטרנטיבה: קחו אתכם ספר בתיק והקדישו (שומו שמיים) לפחות חלק מהזמן המת לקריאה. כי כשקוראים, הדמיון מתחיל לעבוד. וכשהדמיון מתחיל לעבוד, כל שאר הגוף יוצא לחופשה של כמה דקות בגן עדן, ומי לא אוהב חופשות?

Time of My Life, With My Life
אם שגרת בית (השכמה, מקלחות, סיפור לפני השינה) זה אחד הדברים החשובים לילד, אז שגרת חוץ עם הילד זה אחד הדברים החשובים עבורכם. כי תאמינו או לא, אתם צריכים אותו כמו שהוא צריך אתכם. אז תקראו לו "חיים שלי" עם הרבה כוונה, הוכיחו שאתם חיים כאן ועכשיו, ושריינו משבצת בלו"ז העמוס שלכם כדי לעשות משהו מיוחד רק שניכם. לא ג'ימבורי או גינת שעשועים. אלא משהו שתהיו חלק ממנו ויסחוף אתכם יחד למחוזות חדשים. משהו שכשיסתיים – רק תחכו לפעם הבאה. מה זה כבר יכול להיות אתם שואלים? את זה תצטרכו להבין לבד ?